תָּאֲרוּ לָכֶם שֶׁיּוֹם אֶחָד טִיפּוּסִים מַפְחִידִים בִּמְיֻחָד יְנַסּוּ לַהֲפֹךְ לְגִבּוֹרִים. זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁקָּרָה כְּשֶׁמַּר זְאֵב, מַר כָּרִישׁ, מַר נָחָשׁ וּמַר פִּירָאנָה, הֶחְלִיטוּ לְהָקִים אֶת מוֹעֲדוֹן הָרָעִים־הַטּוֹבִים.
"נראה אתכם מצליחים לקרוא בלי לצחוק בקול ."
קִירְקוּס
עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים תַּרְנְגוֹלוֹת לְכוּדוֹת בְּחַוָּה סְגוּרָה וּמְאֻבְטַחַת וְחוֹלְמוֹת לָצֵאת לַחָפְשִׁי.
מִי יַצִּיל אֶת הַמִּסְכֵּנוֹת הַקְּטַנּוֹת?
מוֹעֲדוֹן הָרָעִים־הַטּוֹבִים, כַּמּוּבָן!
מַר זְאֵב מִתְלַהֵב, מַר כָּרִישׁ מִתְנַדֵּב, מַר פִּירָאנָה לֹא מְאַכְזֵב, מַר נָחָשׁ סְתָם רָעֵב...
מָה כְּבָר יָכוֹל לְהִשְׁתַּבֵּשׁ?
תִּתְכּוֹנְנוּ לְקַרְקֵר מֵרֹב צְחוֹק בְּהַרְפַּתְקָה מְסַמֶּרֶת נוֹצוֹת!
"תִּתְכּוֹנְנוּ לִשְׁמֹעַ הַרְבֵּה קוֹלוֹת צְחוֹק מִכִּוּוּן מִי שֶׁיִּקְרְאוּ אֶת הַסֵּפֶר. מֻמְלָץ בְּחֹם."
סְקוּל לַיְבְּרֵרִי ג'וּרְנָל
אָאָרוֹן בְּלֶיְבִּיהָיָה שַׂחְקָן גָּרוּעַ. אָז הוּא כָּתַב פִּרְסוֹמוֹת מְשַׁעַמְמוֹת וְלִמֵּד אֲנָשִׁים אֲחֵרִים לְצַיֵּר הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנּוּ. אֲבָל אָז...
הוּא הִתְחִיל לִכְתֹּב סְפָרִים, כֻּלָּם הִתְאַהֲבוּ בָּהֶם וְהֵם הָיוּ לְרַבֵּי־מֶכֶר בְּאוֹסְטְרַלְיָה וּבְאַרְצוֹת הַבְּרִית וְנִדְפְּסוּ בְּיוֹתֵר מִשְּׁנֵי מִילְיוֹן עֳתָקִים! וּוָאוּ!
אָאָרוֹן גָּר עַל רֶכֶס הָרִים אוֹסְטְרָלִי עִם אִשְׁתּוֹ, שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים וּבְרֵכָה מְלֵאָה כְּרִישִׁים לְבָנִים.
טוֹב, בְּסֵדֶר, זֶה לֹא נָכוֹן. יֵשׁ לוֹ רַק שְׁנֵי יְלָדִים.
