"מַדּוּעַ יֵשׁ צוֹרֶךְ בְּמִלִּים, שֶׁלֹּא מִן הַמִּלּוֹן?"
"בִּגְלַל הַמִּשְׁפָּחָה,"הָאָדוֹן עָנָה.
"בִּגְלַל הַהוּמוֹר,"צָחֲקָה הַיַּלְדָּה.
"בִּגְלַל הַשִּׂמְחָה,"חִיְּכָה הַגְּבֶרֶת.
"בִּגְלַל שֶׁזֶּה מְיֻחָד רַק לָנוּ,"לָחַשׁ הַיֶּלֶד.
במדינה קטנה, ברחוב קטן, בבית קטן, גרה משפחה מיוחדת. בני המשפחה מדברים בשפה שונה מהמקובל. הם מקשטים את המילים וממציאים "מילים שמחות"המייחדות את הווייתם. השמועה על "המילים השמחות"מתפשטת ומגיעה לעיר הבירה "מלל". מועצת המילים מתייחסת בכובד ראש לתופעה. כבוד השופט העליון וחברי המועצה מטפלים בבעיה ברצינות רבה, עד לפתרון המיוחל.
הסיפור מיועד לקטנים וגדולים. הוא נכתב בחריזה הומוריסטית המותאמת לעולם הילדים וקורץ גם למבוגרים. הרעיון המנחה את העלילה, רומז שאל לנו לפחד מאימוץ נורמות חדשות, גם אם הן שונות מהמקובל. הן עשויות להיטיב את חיינו, אפילו אם מדובר רק במילים...
