שיפור הדימוי העצמי של הילד וההסתכלות שלו על העולם עומדים במרכזו של ספרה הרביעי של סופרת הילדים, המתכנתת ומפתחת המשחקים, נורית בר-יוסף.
"לֹא הָיוּ אֵלֶּה הַמִּשְׁקָפַיִם הָרְגִילִים שֶׁל סָבְתָא,
אֶלָּא מִשְׁקָפַיִם עִם זְגוּגִיּוּת וְרֻדּוֹת,
קְטַנִּים כָּאֵלֶּה, נֶחְמָדִים.
כְּשֶׁהִרְכִּיבָה אוֹתָם
הִרְגִּישָׁה שֶׁשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה מְמַלֵּאת אֶת לִבָּה.
לצילה הקטנה, היה דימוי עצמי מאוד נמוך, היא התייחסה לעצמה כפחדנית וחסרת יכולות, צילה מצאה אצל סבתא ניחומים ואהבה להיות איתה. סבתא שידעה על בטחונה העצמי של נכדתה האהובה, הניחה בין חפציה משקפיים ורודים, יום אחד מצאה צילה את משקפי הקסם של סבתה ומאז עולמה השתנה. בעזרת המשקפיים, שסבתא סיפרה לה שהיו שלה בילדותה, יצאה להרפתקה ששינתה את חייה והאירה את המציאות באור אחר.
הספר "משקפי הקסם של צילה"הוא ספר פנטזיה לילדים ומבוגרים מגיל 5 ומעלה. הדמויות המופיעות בספר הן בובות שנבנו יחד עם בתה הצעירה של הסופרת,
לדברי המחברת: "תמיד אהבתי לדמיין ולחלום, ולא פעם הדמיון שלי שמר עלי ומילא תפקיד חשוב בחיי.
ספרים תמיד הביאו לי שמחה והנאה, ריגוש ונחמה. הם כלי חזק להבנת האחר ולהתמודדות עם בעיות מחיי היום-יום. הספרים שאני מביאה הם סיפורים שסיפרתי לבנותי ולנכדי".
נורית בר יוסף (61), נולדה בארגנטינה, עלתה בגיל חמש עם משפחתה לקיבוץ אור הנר. בצבא שירתה כחשמלאית מטוסים. במשך השנים עבדה במכון הביולוגי בנס ציונה, באוניברסיטת בר אילן, במכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון וייצמן למדע כתומכת ומתכנתת.
לאחר לידת בתה הבכורה החלה לכתוב סיפורים עבורה וליצור משחקים בהתייעצות עם אימה שהייתה מורה לחינוך מיוחד. עם הבת השניה, העלתה את סיפוריה על הכתב.
זהו ספרה הרביעי לילדים, קדמו לו "כתר השלום"ו"מציירים עם הב-הב"סדרת ספרונים (8) ללימוד ציור לגיל הגן ולכתות א-ב, "גורים משחקים",
בנוסף יצא משחק שפיתחה, בסיס ללימוד מטריצה המבוסס על "מה במשבצת", בשילוב עם שקפים וסיפרון.
לפני כשנתיים התחילה בלימודי נתורופתיה, בעקבות מחלת הסרטן השד ממנה החלימה לאחרונה.